סרן מאיר שלמה מוקי קנישבך ז''ל

דברים שנאמרו ע"י גבע ראפ בערב זה

מחמם הלב לפגוש נוער איכותי, בערב איכותי - פרי הכנתם בעצמם.
פנינה הגנרלית נשאה דברים חשובים - מצרף כאן ההקלטה.
לבקשתם, אחרי שציינתי הערכתי הרבה לשירותם בצהל ולרמה של הערב, הוספתי 3 נקודות:
א. עם ישראל יודע להנציח בחגיו, עם הצער והכאב - במיוחד את העוז והרוממות!
כך בחנוכה - החג הכי ארוך שלנו (8 ימים!) - חוגגים את ניצחון החשמונאים ואת שמחת הקמת המדינה, ולא את הטראומה, שכל מצביאי המרד (בניו של מתתיהו) נהרגו בקרבות.
ב. מאחל לעצמנו שנזכה ללמוד משלושה גיבורים: פנינה, עזר ומוקי הי"ד.
* פנינה - בגבורת עמידתה:
בכנס אזכרה לבני משפחת פוגל שנירצחו באיתמר - סיפרה את סיפורה האישי, כולל נפילתם של צביקה מוסברג ז"ל, אחיה, ומוקי שלנו. וסיכמה - אז נכון, אין לי אח ואין לי בן - אך יש לנו את מדינת ישראל! וזה מה שחשוב!
* עזר - בגבורת התמדתו:
מי יכול לתאר לעצמו חייל של הבן שנהרג בקרב, אשר לא רק מבקר ההורים פעם בשנה, או מתקשר פעם בשבוע - אלא לוקח אחריות מלאה עליהם - 37 שנה, יום יום!!!
* מוקי - בגבורת הרוח שבו!
איך היה תמיד נסוך ברוח של התלהבות! איך הוביל חיילי הרבטים להישגים,בענווה - כמו מסע 120. ועד שזכו לתואר "סיירת 890", והוא "מוקי סאלוקי"!
ואיך באהבת חייליו, כשריתק חייל לראש השנה, בא למחנה עם ארוחת החג שאימו הכינה, וסעד יחד עם מרותקיו!
ג. לסיום, עליכם, מדריכי הכושר הקרבי הלאומי - לזכור, שאנו מביאי האור לעולם. הכוונה - את מגמת החסד והטוב. שלא כתרבותה של יוון, שהיא "החושך" שטרם סיימנו לגרש...
שם - המוסר הוא בפילוסופיה ולא בתביעת החיים, שם הקוליסאום המהודר הוא לתרבות של גלדיאטורים, שם הספורט הוא לגבור על היריב, שם המלחמה היא רציחה ושפיכות דמים לשמה...
ולהבדיל מהם, אנו - נלחמים כדי להציל. להציל את עמנו מרודפיו, ואת העולם בכלל.
ואנו עוסקים בכושר לשרת מגמת ההצלה הזו, מגמת ההטבה לכל!