תפריט נגישות

טוראי מרדכי מאירי מארקה ז"ל

מרדכי מאירי
בן 40 בנפלו
בן חדוה (אלגרה) ואריה-יהודה
נולד בתל אביב
בז' בתמוז תרצ"ד, 20/6/1934
התגורר בנוה איתמר
התגייס ב-מאי 1952
שרת בחיל הים
יחידה: בסיס חיפה
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ד בניסן תשל"ד, 6/4/1974
מקום נפילה: גבעת אולגה
באזור מרכז הארץ והשפלה
מקום קבורה: נתניה
חלקה: 2, שורה: 15, קבר: 3.
הותיר: אישה, שלוש בנות ושני אחים

קורות חיים

מרדכי (מוטקה, מארקה), בן חדווה (אלגרה) ויהודה-אריה, נולד ביום ז' בתמוז תרצ"ד (20.6.1934) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "לדוגמה" בתל-אביב ובבית-הספר היסודי על-שם חיים נחמן ביאליק בנתניה. אחרי-כן המשיך בלימודיו, הקפיד מאוד על הכנת שיעוריו, וסייע רבות לחבריו. הוא נמנה עם חניכי תנועת הנוער "השומר הצעיר" ונטל חלק פעיל בפעולותיה. נוסף לכך הרבה גם לעסוק בספורט. בעיקר היה נלהב לשחייה, לצלילה, לדיג תת-מימי ולמשחק הכדורסל.

מרדכי גויס לצה"ל בסוף מאי 1952 והתנדב לשרת בחיל הים. במשך שירותו עבר אימונים שונים והוכשר במקצועות: טכנאי קירור, בקר-אש וסיפונאי. הוא היה חייל טוב, אחראי ומסור לתפקידו. כל אשר הוטל עליו ביצע ברצון, היה אהוב גם על מפקדיו, וגם על חבריו, בזכות מזגו הטוב, יכולתו הרבה וחברותו. לאחר שהשתחרר מן השירות הסדיר השתלם, כאביו, במקצוע קירור וחימום, והשלים קורס בניהול עובדים ויחסי-אנוש, במכון לפריון העבודה והייצור. בתקופת "מלחמת קדש" שירת על סיפון משחתת חיל-הים ק/25, ועל זאת הוענק לו "אות סיני". מרדכי היה בעל נפש עדינה וידע לכבד את רגשות הזולת. הוא היה אוהב אדם וידע לעמוד עד מהרה על טיבם של אנשים. מעולם לא הקפיד עם זולתו, ידע להקשיב באהדה לכל אדם, והיה מוכן תמיד לעזור ככל אשר יכול, בעצה טובה או במעשה. מטבעו היה אדם טוב-לב, אדיב, עדין נפש ונעים הליכות. היה לו חוש הומור וכישרון לחיקוי והוא ידע לראות ולהעריך את הטוב ואת החיובי בכל מצב. נבון היה ושקול, וכשהיה צורך בכך ידע להיות עקשן ולעמוד על דעתו. הוא לא הלך בגבולות, אהב את הפשטות והיה שמח בחלקו. בקרב בני משפחתו הוא זכור כבן מסור מאוד להוריו, בעל טוב ונאמן לרעייתו ואב אוהב ודואג לבנותיו.

בערב פסח י"ד בניסן תשל"ד (6.4.1974), נפטר בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בנתניה. השאיר אחריו אישה, שלוש בנות ושני אחים.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אנו נזכור את טוב לבו, את נכונותו לעזור לזולת, את החיוך המתמיד על שפתיו ואת עליזותו, שליווהו עד ליומו האחרון. תמיד ידענו שעליו נוכל לסמוך. ידענו שלכל בקשה ולכל פנייה ייעתר ללא היסוס".

בניית אתרים: