קורות חיים
עמרם, בן טרנג'ה וחיים זכרונם לברכה, נולד בתימן בשנת תש"ג (1943) ועלה ארצה עם אביו האלמן ועשרת אחיו ואחיותיו בשנת תש"ט (1949), לאחר קום המדינה. המשפחה השתקעה תחילה במושב עזריאל ושם למד עמרם ארבע שנים בבית-הספר העממי במושב. קשיי הפרנסה אילצו את אביו לשלוח את עמרם, שהצטיין ביכולת לימוד מפליאה, להמשך לימודים במוסד. עמרם עשה שלוש שנים ב"מוסד בירנבוים" ואת שנת הלימודים האחרונה למד במוסד החינוכי בכפר בתיה. המשפחה הענפה עקרה לנתניה, האחים והאחיות המבוגרים נישאו והקימו להם בתים משלהם ועמרם היה החוט המקשר והקושר את חלקי המשפחה. הוא היה דתי מתוך הכרה ודקדק בקיום המצוות.
בשנים האחרונות שלפני גיוסו לצה"ל עסק בעבודות שונות עם אחיו הבכור. עמרם גויס לצה"ל בחודש מאי 1962 והוצב לחיל השריון. לאחר שסיים בהצלחה את הטירונות הועבר לבית-הספר לשריון, שם השתלם בקורסי הפעלת טנק, והוסמך תחילה כנהג טנק "אמקס" ואחרי-כן כנהג טנק "שרמן" וכמקלען. בכל תקופת שירותו היה עמרם ידיד טוב לחבריו, ומפקדיו ידעו שאפשר לסמוך עליו בכל דבר. הוא נשא לאישה את חברתו, מלכה, עוד בטרם שוחרר מהשירות הסדיר ויחד הקימו את ביתם בנתניה. בנובמבר 1964 שוחרר עמרם מהשירות הסדיר וגאוותו הייתה על כך שבתעודת השחרור צוינה התנהגותו במשך כל תקופת השירות - כטובה. לא היה מאושר ממנו כאשר נתקבל לעבודה קבועה בעיריית נתניה.
ברבות הימים החלה המשפחה לגדול, ועמרם היה בעל נאמן ואב אוהב לאשתו ולילדיו. מזמן לזמן היה נקרא לתת את חלקו בשירות המילואים, וכך השתתף במלחמת ששת הימים (ואף נפצע בקרבות הכיבוש של רמת-הגולן). על חלקו במלחמה הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נקרא עמרם ליחידתו והשתתף בקרבות הבלימה העקובים מדם נגד הסורים ברמת הגולן.
בקרב שהתחולל ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), נפגע עמרם ונהרג ליד נח"ל גשור. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנתניה. השאיר אחריו אישה, שני בנים ובת וכן שישה אחים וארבע אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה ציין מפקדו כי "עמרם היה שומר מצוות וקיים הלכה למעשה את הפסוק 'ואהבת לרעך כמוך'. גם ברגעים קשים היה נכון לעזור לתבריו. מצב רוחו האיתן מעולם לא עזבו ובכך היה לאחד ממקורות הכוח של היחידה". אשתו הנציחה את זכרו בתרומת תשמישי קדושה לבית הכנסת שהתפלל בו בנתניה ועל-ידי קריאת חדר על שמו באולם של אגודת "מקור-חיים" בנתניה; שמו ותמונתו כלולים בספר הזיכרון לחללי נתניה, שנפלו במערכות ישראל.