תפריט נגישות

רב"ט גרשון בינר ז"ל

גרשון בינר
בן 34 בנפלו
בן חנה ומשה
נולד ברומניה
בב' בתשרי תרצ"ד, 22/9/1933
התגורר בעינות
שרת בחיל השריון
יחידה: ר"מ 4 א' חט' 7
נפל בקרב
בכ"ז באייר תשכ"ז, 6/6/1967
במלחמת ששת הימים
מקום נפילה: אל מוכתר
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: נתניה
חלקה: ב, שורה: 10, קבר: 3.

קורות חיים

גרשון, בן משה וחנה, נולד ביום ב' בתשרי תרצ"ד (22.9.1933) בעיר צ'רנוביץ אשר ברומניה. חלק מלימודיו היסודיים רכש ברוסיה וברומניה. אחרי פרוץ מלחמת העולם השניה, נשלחה המשפחה בשנת 1941 למחנה הריכוז לטרנסניסטריה. שם נפטר האב והמשפחה נשארה במחנה עד שהצבא האדום שיחרר אותה.

בשנת 1947 ירד גרשון באוניה שהפליגה לארץ. במסגרת "עלית הנוער" יצאה מרומניה והאוניה הפליגה דרך יגוסלביה אך בהגיעה לחופי הארץ גורשה לקפריסין וגרשון נשאר שם במחנה הילדים כחודש ימים. רק לאחר מכן הובאו כל הילדים לארץ.

שנתיים ימים שהה גרשון במשק עיינות למד בשתי הכיתות התיכוניות בבית הספר שבו, אבל לאחר מכן העבירו את קבוצתו לדגניה א' לשם הכשרה. תחביב מיוחד היה לו - צילום תמונות ופיתוחן ובעיקר תמונות נוף שהוא עצמו פיתח במעבדה שהקים בביתו. בהיותו בדגניה, גויס לצה"ל באוקטובר 1950. תחילה שירת בסיירת, אך לאחר מכן, עבר לחיל השריון.

השתתף במלחמת ששת הימים במסגרת המילואים ובקרב שנערך באל מוכתר, ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967) לחם באומץ לב ובכוונו את אש הטנקים תוך חשיפת עצמו לאש האויב - נפל. הניח אישה ושתי ילדות, אשר הצעירה ביניהן מלאו לה שבעה חודשים בנפלו.

גרשון היה עדין נפש, שקט ומנומס, היה בן טוב, אח טוב ובעל ואב למופת. אך בעיקר היה בן נאמן למולדת. ציוני במלוא מובן המילה. כשהציעו חברים, שעזבו את הארץ, שגם הוא יעזוב אמר: אין בשבילי ארץ אחרת ! מי ישאר להגן עליה ? ובנוסף נחוש אני בהחלטתי למנוע מילדי את הילדות הקשה שלי בגולה".

הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בנתניה. זכרו הועלה בחוברת "תהילת נצח לבני נתניה" שהוציאה העירייה.

כן הוזכר בחוברת של יחידתו, יחידת השריון.

בניית אתרים: