סמ"ר דוד (דניס) סטניסלבסקי ז"ל

קורות חיים

סטניסלבסקי דוד (דניס), נולד ב-31.1.1979 בעיר דניפרופטרובסק שבאוקראינה, לאירנה סטניסלבסקי וסמרנוב אלכסנדר.

בשנת 1986, התחיל דוד את לימודיו בבית ספר מס' 29 בעיר דניפרופטרובסק, ובשנת 1996 סיים 11 שנות לימוד. במהלך לימודיו היה פעיל מאוד בספורט והשתתף בנבחרת הנוער העירונית לכדורגל שהופיעה בתחרויות שונות ברחבי מדינת אוקראינה.

דוד לא היה תלמיד מבריק במיוחד, ולדידו, הכנת שיעורי בית לא היה הדבר החשוב בעולם, אולם היה מקפיד ומדייק מאוד בביצוע כל המטלות שהוטלו עליו. התכונה שניחן בה במיוחד היתה החברות הנאמנה. תמיד היו לו חברים רבים, אותם הוביל ושיתף באהבתו הגדולה לתיאטרון, בארגנו ביקורים להצגות ומופעי תיאטרון. "תיאטרונצ'יק" - כינו אותו כולם.

בסיום לימודיו, הלך דוד לקורס נהיגה - ומימש את חלומו מילדות - להיות נהג מקצועי. במשך לימודיו עבד בעבודות מזדמנות, למימון לימודיו, לסייע למשפחה ובמיוחד על מנת לחסוך כסף לביצוע עלייה לארץ ישראל.

בשנת 1998 עלה דוד עם אמו לישראל ומהרגע הראשון התאהב במדינה. אהבתו לארץ היתה ללא גבולות והוא מיהר להתגייס לצבא, על מנת לתרום למדינה ולהיות חלק ממנה.

בשנת 1999 התגייס לצבא ושירת בגבול ירדן בחיל השריון. השירות הצבאי היה בשבילו כבוד, לא חובה, ולכן כאשר הציעו לו לשרת קל"ב (קרוב לבית) ולהיות כל יום בבית, מאחר והיה בן יחיד במשפחה חד הורית, הוא סירב לקבל את האפשרות ורצה לשרת במקום שצריכים אותו יותר.

הוא סיים את השירות הסדיר ביום הולדתו, 31.1.2002. בהיותו עדיין בשירות חובה, החליט סופית להיות איש צבא וחתם להמשך שירות בצבא קבע מ-20.2.2002.

באוקראינה, היתה לדוד חברה מילדות והם התגוררו באותו בניין, הם היו שכנים והתפתחה ביניהם אהבה גדולה. גם לאחר שעלה לארץ המשיך דוד לשמור על קשר עם חברתו ורכש כבר כרטיסי טיסה על מנת לנסוע ולהתארס. הכרטיסים היו מיועדים ל-7.7.2002. בתאריך 5.6.2002, כ"ה בסיוון תשס"ב, הוזמן דוד בשיחת טלפון לצומת גולני לאסוף רכב ולהביאו למחנה צבאי. בשעה 6:00 בבוקר הוא עלה לאוטובוס אגד קו 830 ובשעה 7:15 בבוקר התרחש הפיצוץ שהפסיק את חייו, פיגוע הדמים בצומת מגידו ע"י מחבל מתאבד.

דוד הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנתניה. בן 23 במותו.