רחל חלי בן אבו ז"ל

קורות חיים

רחל, בת מרים ובנימין, נולדה בישראל בכ"ו באייר תשמ"ט (31.05.1989). היא נולדה וגדלה בתל אביב, אחות לאלי ולשמעון, הגדולים ממנה, ולאיתמר, הצעיר ממנה בארבע שנים. ילדה חייכנית וטובת לב הייתה, שקטה, רגועה ונעימה לכל סובביה. שיער ארוך ומתולתל, עיניים חומות גדולות, פנים עגולות וצחוק מתגלגל אפיינו את יופיה המיוחד. במשפחה ובין חבריה הרבים נודעה בכינוייה רחלי, חלי וגם רוחל.

מגיל צעיר הכירו הכול את רחל כילדה זריזה, חרוצה, שקטה ונינוחה, ומאוד אוהבת את הבריות. עם השנים גדלה, ומילדה מופנמת וחסרת ביטחון הייתה לנערה הלוחמת למען הצלחתה, נערה שבנתה בהדרגה את אישיותה ואת ביטחונה העצמי.

רחל סיימה את לימודיה בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים "א"ד גורדון" בתל אביב, והחליטה להירשם לכיתה י' בפנימיית "הכפר הירוק", כדי לחוות עצמאות מחוץ לבית. בפנימייה הייתה מקובלת מאוד, רכשה עד מהרה חברים חדשים מכל שכבות הגיל וגם המורים והמדריכים אהבו אותה. היא למדה במגמת ביולוגיה, ושאפה להצליח ולהתקדם בתחומי ביולוגיה וכימיה.

בין תחביביה של רחל היו מוזיקה וריקודי סלסה, אוריגמי ואומנות קיפולי נייר, שחייה ושיט במסגרת צופי ים בתל אביב - רחל נמנתה על אוהבי הפעילות בצופים, ובילתה רבות במחנאות ובמסעות. במיוחד אהבה לבלות עם חבריה וחברותיה הרבים, הן בפגישות ישירות והן בהתכתבות דרך רשת האינטרנט.

המוטו של רחל בחיים היה - "חייה ותן לחיות". והיא אכן ניהלה את חייה בחופשיות ובחיוניות, בהתאם לאישיותה, אך גם ידעה לעזור ולפשר בין חבריה כשהיה בכך צורך.

בחופשת הקיץ בתום שנת הלימודים תשס"ה הרבתה רחל לבלות עם חברתה נופר הורביץ. השתיים היו שכנות ובנות אותו גיל, למדו יחד שנים רבות והיו חברות טובות. חלק מזמן החופשה הן העבירו בבית אביה של נופר בכפר יונה.

ביום שלישי ה' בתמוז תשס"ה (12.07.2005) אחרי הצהריים יצאו רחל ונופר מבית אביה של נופר בכפר יונה, שם שהו, בכוונה לבלות בקניון השרון בנתניה. השתיים נסעו באוטובוס לתחנה המרכזית בנתניה, ומשם הלכו לכיוון הקניון. בשעה 18:40 פוצץ מחבל-מתאבד את חומר הנפץ שנשא על גופו במעבר החציה לפני הקניון, במפגש הרחובות הרצל-פתח תקווה. בפיגוע נפגעו רבים. חמישה אנשים נרצחו, בהם רחל וחברתה.

רחל הייתה בת 16 שנים במותה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין ירקון בתל אביב, סמוך לחברתה נופר. הותירה הורים ושלושה אחים.

על מצבתה של רחל כתבו בני המשפחה מילות שיר: "שמך רחל חקוק באבן, ולנו נשארה אהבה גדולה בלב. את עכשיו בגן עדן, ולנו נשאר הכאב".