סמ"ר חיים חלסצ'י ז"ל

קורות חיים

חיים, בנם של לידיה ויעקב נולד ב-ז' בכסלו תשנ"ב (14.11.1991) בנתניה, הילד הראשון ליעקב ולידיה ואח בכור לנתנאל. למד בבת הספר היסודי "יגאל אלון" בנתניה ולאחר מכן בבית ספר תיכון אורט "גוטמן".

עוד בהיותו בבית ספר היסודי, היה מוכר כילד חייכן, אוהב, טוב לב ובעל נפש מיוחדת. חיים היה בין האנשים הבודדים בעולם ששמרו על קשר הדוק עם כל חברי הילדות.

חיים היה ילד מלא חיים ושובב. כל מה שהוא רצה - ידע לקבל. לא פעם אמו נקראה לבית הספר לבירור בגללו, אך המורים תמיד ידעו שיש לו נשמה, שאין הוא מתכוון לרע. אם הוא היה מתווכח, היה זה בשביל הצדק.

אחד התחביבים האהובים עליו היה משחק כדורגל. כל יום שישי בשעות הצהריים, היה מארגן את חבריו למשחק השבועי. חיים היה מנהיג מלידה. שבה את לב הסובבים אותו, בזכות חיוכו הכובש וצחוקו המתגלגל. "יום ללא צחוק הוא יום מבוזבז". משפט זה התאים לחיים, שתמיד גרם לכולם לחייך ולצחוק. "כיבוד אב ואם" היה חלק מתורת חייו. תמיד נרתם לעזרה לאמו, ועזר לכל מי שיכל. לחיים היו תוכניות גדולות לעתיד. שאף להקים בית ומשפחה. רצה לשרת בצבא קבע ולאחר תום השירות, תכנן לפתוח עסק כעצמאי.

בהיותו תלמיד בכתה י', התנדב לעמותת "לתת". חבריו לכיתה אהבו אותו. הוא לא ידע לריב או לכעוס. באם היה נקלע לוויכוח, חמש דקות לאחר מכן, היה שוכח וסולח. לחיים היה חבר שנהרג בתאונת דרכים ובעקבות כך חיים ושאר החברים היו שותפים בהקמת בית מדרש וארגון שיעורי תורה לעילוי נשמתו. חיים נמשך למתיקותה של התורה ואט אט התחיל לשמור שבת ומצוות. הרב של בית המדרש אמר כי חיים היה כמו בנו. חיים חיזק את חבריו שחוו ירידות ברמה הרוחנית.

המוזיקה זרמה בדמו. אהב להקשיב למוזיקה מזרחית ישראלית. הזמרים האהובים והמועדפים עליו היו אייל גולן ועופר לוי. חיים היה בין האנשים הראשונים שהכיר את "הפרויקט של רביבו".

בשנת 2007, חיים התחיל לעבוד ב"מקדונלדס" ושם הכיר את שני, שהייתה חברתו במשך 3 שנים. החליט שהיא המתאימה לו ביותר. חלם להתגייס למשמר הגבול וגם לצה"ל.

בתאריך 17.03.12 התגייס חיים לשירות במשמר הגבול. עוד בהיותו בטירונות, התגלה ככישרוני ובסיומה נשלח למיונים וגיבוש כהכנה לקורס מפקד כיתה (מ"כ). הצטיין אף בקורס מכי"ם ובסיומו הוא הדריך מחזור של טירוניות. החיילות אהבו את חיים מאוד מאוד. בעקבות פעילותו הנרחבת הוחלט לשבצו בתפקיד מדריך קליעה (תפקיד איכותי ונחשק). החיילות בטירונות סיפרו כי חיים היה מפקד שדאג להן תמיד וניתן היה לפנות אליו ולקבל עצה טובה, בעל אוזן קשבת ולא שופטת.

חיים שימש כמדריך קליעה בבסיס הדרכה "מכמש" של משמר הגבול. היה זה יום חמישי בשבוע וחיים אמור היה לצאת הביתה לחופשת סוף שבוע. חיים וחברו לנשק (גם הוא מדריך קליעה) היו אחרי מטווח והיו צריכים לפרוק נשקים (אקדחים) ולנקותם. הם עשו זאת בתוך המשרד שלהם בבסיס. בעת ניקוי האקדחים הם דיברו ביניהם על התוכניות המשותפות, להיפגש באילת. ברגע של היסח דעת, חברו לנשק, פרק את נשקו בשנית (למרות שכבר פרק אותו) כאשר המחסנית הייתה בתוך האקדח. חיים נורה מטווח אפס בחזה. מהלם האירוע צעק, קם והחל ללכת לכיוון המרפאה. בדרך הוא התמוטט ואיבד את ההכרה. חברו לנשק נשאר איתו וניסה לעצור את זרימת הדם. כאשר החובשים הגיעו, הם הזמינו אמבולנס ומסוק. חיים שהיה במצב אנוש פונה לבית החולים "הדסה" עין כרם שם נקבע מותו. הלם ותדהמה הכו את כולם. בהלווייתו השתתפו רבים שחיים נגע בליבם.

לאחר מותו נפתח שיעור תורה לעילוי נשמתו ובית מדרש "עץ חיים".

נפל ב-כ"א באב תשע"ב 9.8.2012 בעת מילוי תפקידו.

נקבר בבית הקברות הצבאי בשכונת בן ציון בנתניה.

יהי זכרו ברוך !