תפריט נגישות

יצחק "אייזיק" דואה לקריץ ז"ל

יצחק דואה
בן 17 בנפלו
בן תחיה וזאב
נולד בפולין
בד' באלול תרצ"א, 17/8/1931
שרת בפלמ"ח - חטיבת הראל, חיל השריון
יחידה: הגדוד הרביעי - "הפורצים", ר"מ 4 א' חט' 7
נפל בקרב
בי"ד בניסן תש"ח, 23/4/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: נבי סמואל
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: קיבוץ קרית ענבים

קורות חיים

דואה יצחק ("אייזיק"), בן זאב ותחיה, נולד ביום 17.8.1931 בעיירה איבניץ אשר בפולין. הוריו עלו ארצה בהיותו בן שנתים.

למד בבית-הספר העממי בנתניה, בה התגוררו הוריו, ואחר- כך במוסד חינוכי בתל-ליטוינסקי. קביעות, מתינות, עמידה איתנה ברשות עצמו - אלה היו, כעדות מחנכיו, תכונות אפיו העיקריות.

היה מחונן בכוח גופני יוצא מגדר הרגיל, אולם המעיט להפגינו (חבריו כינוהו "דובי"). מחזורו במוסד החינוכי בחר בדרך משותפת בחיים. כמעט כל בוגרי כיתתו יצאו להכשרה חקלאית של "הנוער העובד" באשדות-יעקב. היה אחד המדרבנים והממריצים לצעד זה. עם חבריו לגרעין ההכשרה הצטרף לפלמ"ח בקיבוץ גבעת- השלושה.

עם פרוץ הקרבות במלחמת העצמאות הצטרף גרעין ההכשרה לגדוד החמישי. יצחק נשלח לקורס חובשים וכחובש נשלח לחזית ירושלים וצורף לגדוד הרביעי בהתקפה על נבי סמואל ב 23.4.1948, מבצר הלגיון שהטריד את הבירה והדרך אליה, נפל בחושו להציל פצוע, ועדיין לא מלאו לו 17 שנים.

בדברי הספד לזכרו נאמר בין היתר:"הייתי נוכח בדו-שיח בינו לבין אביו, בזמן שבא לחופש לכמה שעות לנתניה אביו ביקש ממנו להיות זהיר ולא לרוץ הראשון לכל קרב, כי עוד אינו חייב גיוס. יצחק ענה אז לאביו: "איך אתה אומר לי כזאת, בזמן שהינך רואה כי ארצינו ומקלטנו היחיד בעולם בסכנה? עכשיו אין חיים פרטיים ואין שאלה של גיל. מי שהוא בעל הכרה ויכול לעשות משהו לעמו - צריך לעשות כל מה שבכוחו".

הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בקרית ענבים ב- 25.4.1948.

בניית אתרים: