קורות חיים
בן ינקו ומלכה. נולד ביום ה' באדר א' תשי"א (11.2.1951) בטרגול ניאמץ שברומניה, שם למד בבית-הספר היסודי. חונך מילדותו ברוח היהדות. עלה ארצה עם הוריו בשנת 1963. בתחילה למד עברית באולפן מקומי בדימונה והמשיך את לימודיו בבית-ספר יסודי מקומי, "אפיקים". היו לו נטיות מקצועיות ולכן למד גם בבית-הספר המקצועי במגדיאל. בעבודה היה מקובל על הממונים עליו, בחור עליז, פעיל בחיי החברה. במסגרת הגדנ"ע השתתף בטיולים רבים בארץ.
במחצית פברואר 1969 גויס לצה"ל והוצב לחיל-השריון. בתקופת מלחמת ההתשה שירת הרחק מביתו ונהג תמיד להרגיע את הוריו ואת בני-משפחתו ולעודד את רוחם, מכיון שידע עד כמה הם דואגים לו. היה עליז וטוב לב גם בשעות הקשות של חייו. הוא היה אומר, שהחיים קצרים ולכן בחופשותיו השכיל לנצל את זמנו הפנוי ולבלות עם חבריו.
יוסי נהג חיבה יתרה באחיותיו ובמיוחד באחותו המשותקת, תמיד הרגיע אותה ומילא את ליבה תקוה. כשהיה בא הביתה לחופשות משירותו בתעלה, היה עוזר להן בכל ומקדיש להן את זמנו הפנוי. היה אהוב גם על חבריו לנשק, חיוכו האיר את פניו גם במצבים של סכנה במסגרת שרותו בצה"ל, וחלקו היה רב בימי מלחמת ההתשה בהעזה ותושיה.
ביום כ"ג באב תשל"א (14.8.1971), נפל בעת שירותו.
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בדימונה.
מפקד יחידתו כתב להוריו במכתב תנחומים: "בנכם היה חייל ותיק ומעולה ביחידתנו. הוא נלחם במעוזים הקשים והמסוכנים של התעלה... ליבנו כואב כי לפני שחרורו, כאשר נמצא תפקיד בשבילו, מצא את מותו".
המפקד ציין את יוסף כ"חייל ממושמע ונאמן למפקדיו ומסור למשימתו- והוא מעולם לא התלונן על מצבו והיה למופת לכל אנשי היחידה".
זיכרו לא ימוש מלב הוריו וידידיו הרבים.