סמל אליהו אלי, אליקו קנזה ז"ל

קורות חיים

אליהו (אלי, אליקו), בן חנה וניסים, נולד ביום כ"ה בסיון תשי"ד (26.6.1954) במושב משמרת. הוא למד בבית-הספר האזורי ליישובי השרון בתל-מונד, ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי "נעורים" בכפר ויתקין, במגמה לנגרות. בילדותו היה מצב בריאותו חמור, והרופאים כמעט אמרו נואש לחייו. אך אט-אט התאושש והיה לנער בריא, חסון וגבוה. הוא נמנה עם חברי תנועת "הנוער העובד והלומד", היה נלהב לספורט, הרבה לשחק בכדורסל, אהב מאוד מוסיקה והתעניין בהיסטוריה של יהודים בכל התקופות. את עבודת החקלאות אהב יותר מכל, ותמיד דיבר ותכנן תכניות להקים לו לאחר שישוחרר מן השירות הצבאי הסדיר, משק לתפארת ובו חממת פרחים, גידולי ירקות ולולים גדולים. אלי אהב לקרוא ספרים בנושא החקלאות והטבע בארץ-ישראל. בחודשים שחלפו מיום שסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון ועד שגויס לצה"ל, עבד בנגריית "השרון" ברעננה, ומעסיקיו שיבחוהו על זריזותו, חריצותו, מסירותו ושקדנותו. אלי היה טוב-לב, איש רעים אהוב על חבריו וקל להתיידד. הוא ידע בנדיבות לבו להושיט יד לכל מי שפנה אליו בבקשת עזרה וסיוע, אך תמיד עשה מעשיו בענווה ובצנעה, מתרחק מגאווה ומהתרברבות. במסיבות היה מרבה לרקוד ולהשתעשע ולעשות מעשי קונדס. היה לו חוש הומור, ואת בדיחותיו היה מלווה בקריצת עין שובבנית. תמיד היה חייכן ועליז ולא נפל ברוחו. עירני היה ונמרץ, בעל יזמה ועצמאי במעשיו, סקרן ומבקש להגיע לחקר כל עניין. הוא היה בעל טעם מעודן, ובגדיו היו יפים, נקיים ומסודרים בקפידה מרובה. גם לבשל אהב והיה מפתיע כפעם בפעם את אמו בתבשילים מיוחדים.

הוא אהב את החיים, אהב לבלות ולראות דברים יפים ומעניינים.

אליהו גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1972 והתנדב לחיל-השריון.

לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות הטנק "פאטון" וסיימו כחניך מצטיין. תמיד היה חייל אחראי ומסור לתפקידו. הוא לא התאונן על האימונים המפרכים וידע להתגבר ולעמוד בתנאי החיים הקשים בשדה. אלי אהב מאוד את חיל השריון וראה בחיל בית שני לאחר ביתו במושב. בימי החופשות עזר לאביו בעבודות המשק.

ביום הכיפורים היה אלי בחופשה. כאשר פרצה המלחמה מיהר לחזור ליחידתו, אך לא הצליח למצוא את מקומה והצטרף ליחידה אחרת.

ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973), בצומת "נוה ִ יורה", בעת קרבות עזים של שריון בשריון, נפגע הטנק של אלי בטיל והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בתל-מונד. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.