תפריט נגישות

טוראי יעקב צבי מאיר ז"ל

יעקב מאיר
בן 31 בנפלו
בן רבקה ומשה
נולד בבלגיה
בכ"א בניסן תרצ"ו, 13/4/1936
התגייס ב-1954
שרת בחיל השריון
יחידה: פלס"ר 95
נפל בקרב
בכ"ז באייר תשכ"ז, 6/6/1967
במלחמת ששת הימים
מקום נפילה: גבעת המבתר
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ג, שורה: 20, קבר: 04.
הותיר: אשה ושני ילדים

קורות חיים

יעקב, בן רבקה ומשה, נולד ביום כ"א בניסן תרצ"ו (13.4.36) באנטוורפן שבבלגיה. במאי 1940 ברחה המשפחה לדרום צרפת ושם נאסרה על ידי שלטונות ממשלת וישי, ונשלחה למחנה. משם עברה המשפחה למרסיי, אביו של יעקב היה פעיל במחתרת, ופעילותו נודעה לגרמנים. הוא נאסר בראשית שנת 1943, הוגלה לאושוויץ, ושם מצא את מותו. בראשית שנת 1946 עלתה המשפחה לארץ ישראל.

יעקב התקבל ל"עלית הנוער", התחנך במוסדות "תלפיות" ברעננה ו"עלייה" בפתח-תקוה. בגיל 16 נאלץ להפסיק את לימודיו ולסייע בפרנסת המשפחה. באותה התקופה היה פעיל בתנועת "בני-עקיבא" וב"אליצור".

לצה"ל גוייס ב-1954 ומגולני עבר ללהקת פיקוד הצפון. למרות הצלחתו בלהקה, החליט לעזבה ולהצטרף לגרעין נח"ל מטעם "בני עקיבא", אשר עשה שירותו בטירת-צבי. באותה התקופה החל יעקב להתעמק בלימודי היהדות, במטרה לגבש את אישיותו הדתית והאינטלקטואלית.

בסוף 1956, עם שיחרורו מצה"ל, התחיל יעקב לעבוד כמדריך נוער במשק ילדים "מוצא" בירושלים, נרשם לאוניברסיטה לחוגים פילוסופיה וחינוך. הוא הצטיין בלימודיו וזכה בפרס על שם זיו צפרירי ז"ל. בתקופת לימודיו באוניברסיטה היה פעיל בחוגים רעיוניים שונים, והתבלט בין הסטודנטים הדתיים בעירנותו האינטלקטואלית. תכונה זו, בין השאר, הפכה אותו למורה ולמחנך אהוב על תלמידיו. הוא הירבה לשוחח עם תלמידיו על נושאים שעניינו אותם, ברמה אינטלקטואלית גבוהה אך ללא התנשאות, כשהוא מנצל כל שעה פנויה לשיחות אלו, ועל כך אהבו והעריכו אותו תלמידיו. מלחמת ששת הימים פרצה כשיעקב עמד לגשת לבחינה לקבלת התואר השני.

הוא לא נקרא לשירות המילואים ונלחם עם שלטונות הצבא, עד אשר נעתרו לו והסכימו לקבלו כמתנדב. יעקב הוצב ביחידת שריון, שפרצה את דרך גבעת הראדאר ונבי-סמואל לירושלים. הוא נפל ביום השני לקרבות, בכ"ז באייר תשכ"ז (6.6.67) בקרב טנקים בגבעת המבתר, במבואות ירושלים. הניח אשה ושני ילדים, משה וחנה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.

באולם הספרייה של בית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה הוקם על שמו מדור לספרי-יהדות וכן הוקדשה פינה בספרייה הפילוסופית על שמו ועל שם חברו שמריהו ריביר, שאף הוא היה בין הנופלים. חותנו, ד"ר ארזי, הקדיש לזכרו את ספרו "מעין ההלכה", שהופיע מיד לאחר תום מלחמת ששת הימים. שרגא קדרי פירסם בקובץ "ולירושלים" (שהוציא סניף ירושלים של אגודת הסופרים העברים יחד עם הוצאת "יחדיו") את יצירתו "תמונה בכ"ח באייר" ולכותרתה הצמיד את ההקדשה: "לנשמותיהם של יעקב מאיר, הרצל הלוי, אבי רייזמן וחבריהם ז"ל, שחיברו בדמם את ירושלים יחדיו". בכתב-העת של האוניברסיטה העברית בירושלים פורסם מאמר עליו מאת אליעזר שביד. כתבה עליו פורסמה גם ב"מעלות", רבעונם של מורי בתי-הספר העל-יסודיים. גם בחוברת שהוציאה עיריית נתניה לזכר בניה שנפלו על משמרתם הובאה רשימה עליו. כן הוקדשו עמודים מספר לסיפור-חייו ולתיאור קצר של קרבו האחרון, בספר "נזכור" שבהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים והסתדרות הסטודנטים שבה, בעריכת יהודה האזרחי.

בניית אתרים: