תפריט נגישות

סמל דרור מגיד ז"ל

דרור מגיד
בן 19 בנפלו
בן חנה ומאיר
נולד בנתניה
בכ"א בתמוז תשי"ד, 22/7/1954
התגייס ב-אוגוסט 1972
שרת בחיל השריון
יחידה: פלס"ר 7
נפל בקרב
בי"ג בתשרי תשל"ד, 9/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: בוקעתא
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: נתניה

קורות חיים

דרור, בן חנה ומאיר, נולד ביום כ"א בתמוז תשי"ד (22.7.1954) בנתניה, ולמד שם בבית הספר היסודי על שם ביאליק ובבית הספר התיכון על-שם שרת. עוד מימי נערותו ביקש להיות רופא, ולכן למד במגמה הביולוגית. הוא התעניין בחי ובצומח, קרא הרבה בספרות שבתחום זה, והקדיש שעות רבות לאוסף החרקים והפרפרים שלו. בסבלנות רבה תר אחרי חרקים נדירים, וערך מהם תערוכה נאה בחדרו. בימי לימודיו בבית הספר התיכון עסק רבות גם בתחביבו האחר - הצילום. את חופשת הקיץ של שנת הלימודים תש"ל עשה בבית ספר בברייטון שבאנגליה ובאירופה המערבית, וחזר משם גדוש חוויות, רשמים ושקופיות רבות. הוא הרבה לצלם את אחותו הפעוטה מיכל, ועקב במצלמתו אחר כל שלבי התפתחותה. דרור השתלם בקורס מ"כים בגדנ"ע, והיה מפקד כיתה של הגדנ"עים בבית ספרו. הוא היה חובב ספורט ונלהב להתעמלות על מכשירים, אך יותר מכל אהב את הים ואת הדיג התת מימי. דרור היה עדין נפש ונעים הליכות. רגיש וחברותי היה, אך ברר לו את חבריו בקפידה. ישר ודובר אמת היה, אפילו לא היו הדברים נעימים לשומעיהם. התכונות האופייניות לו ִ אחריות וכושר מנהיגות, עקשנות וכוח רצון עז לסיים כל דבר שעשה, במהירות וביעילות. צניעות וענווה, אופטימיות ועליזות ציינו את דרך חייו. היה בן מסור להוריו ורחש להם כבוד רב. דרור גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1972. לאחר הטירונות התנדב לשרת בסיירת השריון. הוא השתלם בקורס מש"קי סיור. קורס זה נקטע בסופו בגלל המלחמה, ולדברי מפקדו, עתיד היה לסיימו כחניך מצטיין. בחודש נובמבר 1973 אמור היה להשתלם בקורס קצינים. חבריו לסיירת מספרים עליו: "דרור היה בעל מוטיבציה גבוהה ונמרץ מאוד, אף על פי שהיה טיפוס שקט, ביישן ומסוגר. דרור עשה הכול ביסודיות, והיה נקי ומסודר למופת. כחייל רציני, אחראי ובעל אופי חזק, ידע להתגבר על הקשיים שנערמו בדרכו. הוא אהב מאוד לקרוא, וגם בימי האימונים המפרכים והמעייפים ביותר, נמצא עמו תמיד ספר, והיה מוצא לו זמן לעיין בו". במוצאי יום הכיפורים התנגש בו טנק סורי 62-T, שניסה לדרוס את הנגמ"ש שלו. דרור נחלץ ממצב הביש בזריזות ובקור רוח, בשעה שמפקדו חיסל את מפקד הטנק. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973) ליד בוקעתה, צפונית מערבית לחרמונית שברמת הגולן, נפל דרור בקרב. בבוקר אותו יום, חילצה הסיירת חיילים מחטיבת "גולני" ואנשי שריון, שעלו על מארב של "ציידי טנקים" בבוקעתה. בדרך לתאג"ד בשעות הצהריים נפל חלק מכוח הסיירת במארב ליד החרמונית. דרור נהג את הנגמ"ש של הסמ"פ עמוק לתוך השטח כדי להציל את חבריו, ואף לאחר שתי פגיעות של טילי ר. פי. ג'י המשיך לנסוע לאורך התעלות ולדרוס את הסורים. בניסיונו לחלץ את הנגמ"ש הבוער עם חבריו הפצועים, הגיע כמעט עד הכביש, ושם התפוצץ הנגמ"ש על כל לוחמיו. ליד כביש זה ניצבת האנדרטה לזכר חללי סיירת חטיבה 7, והנגמ"ש של דרור משמש חלק ממנה. דרור הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בנתניה. השאיר אחריו אב, אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "דרור מילא את תפקידו בדרך הראויה לציון מיוחד, תוך הקרבה וחירוף נפש". בהוצאת החברים והמשפחות יצא לאור הספר "נערים בסיירת", לזכר חללי הסיירת של חטיבה 7.

בניית אתרים: