תפריט נגישות

סמ"ר אליהו (אלי) אגסי ז"ל

אליהו אגסי
בן 21 בנפלו
בן תמר ושמואל
נולד בנתניה
בי"ג בתמוז תשי"ג, 6/7/1952
התגייס ב-נובמבר 1970
שרת בחיל המודיעין
יחידה: פיקוד צפון
נפל בקרב
בט"ו בתשרי תשל"ד, 11/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: רמת הגולן
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: נתניה
הותיר: הורים, אח ואחות
בעל עיטור המופת

קורות חיים

אליהו (אלי), בן תמר ושמואל, נולד ביום י"ג בתמוז תשי"ב (6.7.1952) בנתניה. הוא למד בבית הספר היסודי "בארי" בנתניה, ואחרי כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים במגמה הריאלית-ביולוגית. אלי, גבוה, תמיר, שרטוטי פניו עדינים, בת-צחוק קלה, תמה, מהולה במשובת נעורים מרחפת על שפתותיו ונהרה טובה זורמת ממבטו התכול, הזך. אלי היה תלמיד חרוץ ושקדן, ממושמע ואחראי והצטיין בלימודי הביולוגיה. היה חבר בלהקת ריקודי-העם של עיריית ירושלים ונמנה עם משלחת פולקלור ייצוגית של העירייה, אתה יצא פעמים אחדות לסיור הופעות באירופה. אלי היה נעים הליכות ומנומס. היה נמרץ מאוד בעבודתו. הוא התקבל לפקולטה לרפואה שבעיר פביה באיטליה, והתעתד לצאת שמה ימים אחדים לאחר פרוץ המלחמה, אך הגורל האכזר קטפו ביום בו היה אמור לצאת.

אליהו גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970 והתנדב לאחת מהיחידות המובחרות של צה"ל. הוא עבר בה דרך ארוכה וקשה של אימונים מפרכים ומשימות קשות. אמר עליו מפקדו לשעבר, יוני נתניהו ז"ל: "משימה שמוטלת עליו מבוצעת ללא כל דופי". אלי היה חייל מצויין וחבר למופת. הוא היה אחראי ומסור לתפקידו ושימש דוגמא ומופת לחבריו. דאג לחייליו ועשה ככל שיכול להקל עליהם. מרבית שירותו היה בשטחים קדמיים ועל כך הוענק לו "אות השירות המבצעי".

בעת מלחמת יום הכיפורים, ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973), הוטלה על אלי ועל שני חיילים אחרים משימת סיור אוויר, בה היה עליהם לאתר סוללות ארטילריה וריכוזי אויב סורי, אשר המטירו אש חזקה ביותר על כוחותינו ועל יישובי רמת-הגולן. לא הייתה כל אפשרות לשתק את אש האויב, אלא על-ידי איתור מוקדם של המקומות בהם היה מוצב האויב. בהיות המטוס מצפון לעיר קוניטרה נדם לפתע קולו של אלי במכשיר הקשר. טיל שנורה פגע במטוס והוא התרסק בשטח שממזרח לקו הפסקת-האש. תחילה הוכרז כנעדר. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנתניה. השאיר אחריו אב, אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון והוענק לו "אות המופת" על חלקו במשימה שבה מצא את מותו, שכן כדי לבצע את המשימה, היה צורך ליטול סיכונים מעל ומעבר למגבלות שהוכתבו בפקודות ובמעשה זה גילה אומץ לב ודבקות במשימה למופת.

אמר עליו מפקדו: "אלי זה אך סיים את שירותו הסדיר ביחידה ולמעשה אף לא נקרא עם פרוץ המלחמה, אולם יודעים אנו שבחור כמוהו אין צורך לקרוא. הוא פשוט בא! אלי בא, השתלב מייד כמו תמיד, חביב ונעים, יודע תפקידו כהלכה. גם הפעם ברור היה שיבצע את תפקידו זה כראוי וללא דופי. המשימה בוצעה אך אלי ז"ל לא ראה את התוצאות".

בניית אתרים: