יצחק בראון ז"ל

קורות חיים

יצחק, בן פנינה ומשה, נולד ב- 1929 בעיר צ'נסטוחוב שבפולין.

בתרצ"ו עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בתל אביב ויצחק למד בבית הספר העירוני העממי "נס-ציונה".

השתתף ברציפות בפעולות תנועת "המחנות העולים" ואחר כך ב"תנועה המאוחדת".

כשסיים את חוק לימודיו בבית-הספר החל לעבוד במוסך לתיקון מכוניות ואת שכרו הביא הביתה.

התקבל ל"הגנה" והתחיל את שירותו בקשר. סיים קורס והמשיך בהדרכה בגדנ"ע.

יצא עם חברים להכשרה מגוייסת בחולתא.

ראה את עתידו בחיי הקיבוץ, נטה שכם לאימונים ולעבודה במסירות ובאחריות והופקד על סידור העבודה בגרעין.

בחורף תש"ח נלחם בגליל העליון.

בפעולות תגמול נגד הכפר איחסניה נפצע קשה ב- 13.3.48 דרש מחבריו שיניחוהו לנפשו, כי ממילא גמר את תפקידו בחיים, חבריו לא שעו לדבריו ולקחוהו. במשך כל הדרך חזרה לא אמר דבר על כאביו, דיבר על כל מיני ענינים אחרים. יצחק הועבר לבסיס, רופא ניתח אותו, ומשסיים הרופא את מלאכתו הרגיש יצחק כי אלה היו רגעיו האחרונים ואז הודה לרופא על עבודתו המסורה והמאמצים להציל את חייו, ולחבריו על עזרתם וביקש שימשיכו בדרכו לקראת המטרה הנעלה בה הלך, ולכן מוכרחים להתגבר. כך יצאה נשמתו הזכה והטהורה. הוא חי את השעות האחרונות רק בגלל חוסנו ובגלל רצון החיים האחרון שפעם בו.

נקבר בחולתא.

לפני מותו אמר לחבריו: "אנחנו ננצח, אין דרך אחרת. אנו נסיים את המלחמה בנצחוננו".