קורות חיים
לילה, בת יעקב ולובה (ישה), נולדה בשנת 1932 בעיר אודיסה שבברית-המועצות.
בהיותה בגיל 9 התייתמה מאביה, אשר גוייס כקצין לצבא האדום ונפל בחזית.
כאשר התקרבו הנאצים לאודיסה, עקרו האם הצעירה עם שני ילדיה ולאחר נדודים רבים הגיעו עד ג'מקנט הרחוקה. לקראת גמר המלחמה, נישאה האם שנית ובהיות בעלה אזרח פולני, הצליחה לעזוב עם משפחתה את ברית-המועצות.
אחרי נדודים רבים הפליגה באוניית המעפילים "חיים ארלוזרוב", הגיעה לחופי חיפה וגורשה למחנות בקפריסין, עד לעלייה הסופית ארצה בדצמבר 1947.
לילי מתחנכת בקבוצת השרון אשר בעמק יזרעאל, והימים הם ימי מלחמת הקוממיות. לאחר מספר חודשים מתגייסת לילי לנח"ל, שהוקם זה עתה, עוברת אימונים בבסיסי החיל, ובסיומם נשלחת לנקודת הספר צאלים שבנגב.
היא נרתמת לעבודה במשק ומצפה בכיליון עיניים לבואה של אימה.
סוף כל סוף מתגשם החלום. האם מגיעה ארצה ואז אין גבול לשמחתה. לילי מקבלת חופשה מהמשק ומבלה איתה שבוע נפלא. היא חוזרת למשק, והבטיחה לה כי בקרוב יתראו שנית ולזמן ארוך יותר, אך הגורל רצה אחרת.
במוצאי שבת, 3.7.1949, יצאה לילי עם עוד חבר לשמירה במשק. כאן נזרק עליהם רימון על ידי חוליית מחבלים שניסתה לחדור לקיבוץ. לילי נפצעה פצעים אנושים ובמכונית שהובילה אותה לבית-החולים בבאר-שבע נפחה את נשמתה.
בת 17 היתה בנופלה והיא החלל הראשון בחיל הנח"ל.
קברה ניכרה בבית העלמין בנחלת יצחק.