תפריט נגישות

טוראי יצחק אמריי וייס ז"ל

יצחק וייס
בן 19 בנפלו
בן מרים ומשה
נולד ברומניה
בל' באב תרפ"ט, 5/9/1929
שרת בחטיבת אלכסנדרוני (חי"ש)
נפל בקרב
בט"ז באב תש"ח, 21/8/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: ראש העין
באזור מרכז הארץ והשפלה
מקום קבורה: נתניה
הותיר: אחות - שרה לאה

קורות חיים

בן מרים ומשה-אלכסנדר, נולד ביום ל' באב תרפ"ט (5.9.1929) בסקואני, חבל טרנסילבניה, רומניה. בעירו למד בתלמוד תורה ואחר-כך בבית-הספר הממשלתי והיה תלמיד חרוץ. יצחק נשלח על-ידי הוריו לעיר אורדיה כדי ללמוד את מקצוע הצורפות.

בהיותו באורדיה נודע ליצחק כי אביו, שנשלח קודם-לכן לחזית האוקראינית, נפל בקרב ואז שב לביתו להיות במחיצת אמו האלמנה ואחותו. בשנת 1944 נלקחו שלושתם לגיטו באורדיה ומשם נשלחו למחנה-המוות אושוויץ. מיד בהגיעם לאושוויץ, בערב שבועות, נספתה אמו, ויצחק נשאר במחנה עד לשחרורו על-ידי הצבא הרוסי. לקראת סוף המלחמה אולץ לעבוד כ"זונדרקומאנדו" ותפקידו היה לסלק גוויות היהודים המומתים בתאי הגזים - אל הכבשנים. כל שלושים יום חיסלו הנאצים את אנשי ה"קומאנדו" האלה מחשש שיישארו עדים למעשיהם הנתעבים. 48 שעות בלבד לפני גמר שלושים הימים של יצחק הגיעו הרוסים ושיחררו את יושבי המחנה.

בקיץ שנת 1945 שב יצחק לביתו והצטרף להכשרה של התנועה הציונית, שהיה פעיל מאוד בה. עם חברי קבוצתו היה בדרכו לארץ-ישראל כאשר האונייה שהפליג בה נתפסה בידי הבריטים ואנשיה נשלחו למחנות המעצר בקפריסין. בשנת תש"ז הגיע לארץ והתגורר בנתניה.

במלחמת-העצמאות התגייס לצה"ל, לגדוד 33 בחטיבת "אלכסנדרוני". ביום ט"ז באב תש"ח (21.8.1948) נפל יצחק בקרב בראש העין והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה. הניח אחות - שרה לאה - שעלתה שנים אחדות לאחר נופלו.

בניית אתרים: