תפריט נגישות

סמל ישראל-צבי וירניק ז"ל

ישראל-צבי וירניק
בן 27 בנפלו
בן אסתר רחל ויעקב יצחק
נולד בפולין
בי"ח בחשוון תרפ"ב, 19/11/1921
שרת באצ"ל
נפל בקרב
בי"ז באייר תש"ח, 26/5/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: רמלה
באזור מרכז הארץ והשפלה
מקום קבורה: גבעתיים - נחלת יצחק

קורות חיים

בן יעקב-יצחק הכהן ואסתר-רחל. נולד ב-19 בנובמבר 1921 בצופוט ליד דנציג. בכור להוריו. למד בילדותו ב"חדר", אחר-כך בבית-ספר עממי והצטיין בלימודים.

גמר שתי מחלקות גימנסיה. ספורטאי ושחיין טוב. הצטרף לתנועת בית"ר והיה בה למדריך.

בשנת 1937 עבר יחד עם הוריו ואחיו לסוסנוביץ שבפולין.

בפברואר 1939 עלה ארצה עם "עליית-הנוער". חדשים מעטים שהה בגבעת-השלושה ואחר-כך עבר לפלוגת בית"ר בראש-פינה. הוריו ויתר בני-המשפחה נשארו בפולין ונספו בימי השואה.

לפי צו המוסדות התגייס לצבא הבריטי ושירת משנת 1940 במשך שש שנים בכל חזיתות המזרח הקרוב. היה בין ראשוני המתגייסים ל"באפס", שירת בקומנדו 51 תחת פיקודו של גנרל וינגייט. השתתף בפעולות בלוב, קירנאיקה, אריתריאה, סומלי וחבש. אחר כיבוש חבש שירת במצרים, הצטרף לחי"ל ועבר לאיטליה. שירת בבריגדה העברית והשתתף בפעולות ה"בריחה". בתוקף תפקידו שהה גם באנגליה.

משנוכח לדעת כי משפחתו אינה עוד בחיים, התמסר ביתר שאת להצלת קרבנות המחנות. כך עזר ליתומה אחת לעלות אתו ארצה על-ידי נישואים פיקטיביים. הצטרף לאצ"ל ומילא תפקידים אחראיים בפעולות (כגון: השגת נשק ועוד).

משנת 1946 ישב בנתניה ועבד בהסתדרות העובדים הלאומית, משם עבר לתל-אביב. את מרבית זמנו היה מבלה בפתח-תקוה במלאו שם תפקיד בפיקוד ארגונו.

בפרוץ מלחמת-השחרור השתתף בקרב על יפו ועוד.

בקרב על רמלה יצא בראש מחלקה לסיור, נפצע ומת כעבור ימים מספר ב"הדסה" ב- 26.5.1948 הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת-יצחק.

בשכבו על ערש-דוי והגישו לו לשתות, שאל תחילה: "האם כבר שתו החברים? אני המפקד, רק אם יספיקו המים, תנו גם לי".

בניית אתרים: