רב"ט שמואל אשר ישראל ז"ל

קורות חיים

שמואל, בן דוד ושרה, נולד ביום י"א באייר תש"י (28.4.1950) בנתניה. הוא למד בבית הספר היסודי "יבנה" שבמקום והמשיך בישיבת בני עקיבא ובישיבה החקלאית שבכפר-הרא"ה. הוא היה חבר בתנועת הנוער "בני עקיבא" וכן שירת בגדנ"ע. שמואל אהב את כל החי ונושם סביבו. האהבה לאדם, לחי ולצומח ייחדה את אישיותו וניכרה בנועם הליכותיו, בנדיבות לבו ובחיוך שהיה שמור עמו לכול. הוא היה בן מסור להוריו. דומה שכל חייו היו רק לעשות נחת להוריו. כן ידעו ב'כולל' ששמואליק תמיד משלים 'מניין' לתפילה ואף רץ וטורח למצוא עשירי ל'מניין'.

שמואל גויס לצה"ל ביום 20.9.1968 והתנדב לשרת בגרעין "עין צורים" בנח"ל. במסגרת שירותו נטל חלק בהקמת היאחזות "דקלה". הוא עבר קורסים שונים - קורס רובאים, קורס מ"כים וקורס צניחה - והועלה לדרגת סמל. בשנת 1971 שוחרר מצה"ל ועסק בניהול עבודת סלילת כבישים בסיני. הוא נסע לחו"ל, הקים משפחה וכעבור שנים אחדות חזר ארצה עם אשתו ושתי בנותיו והתיישב בנתניה, עיר הולדתו. לאחר שובו ארצה נקרא שמואל לשירות מילואים. ביום כ"ח בתמוז תשל"ח (2.8.1978) נפל בעת מילוי תפקידו.

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבנתניה.

השאיר אחריו אישה בהריון, שתי בנות, הורים, אח ואחות. "שמואליק היה אדם מסור, שקט, אדיב וחברותי" כתב מפקד היחידה במכתב תנחומים למשפחה השכולה. "הוא היה חייל בעל מוטיבציה. התנדב לכל משימה, תבע לשתפו בכל התרגילים ולא ידע שובע בכל הנוגע ללימוד מקצועו הצבאי, ואכן הגיע בכך להישגים יפים".

השורות שלהלן, החרותות במצבת-קברו, משקפות את אורח-חייו: "שומר מצוות וחסד/ מכובד על הבריות/ ומכבד הוריו במסירות/ אמת וישר בפיו/ לשומרי מצוותיו חבר/ אשר נקטף באבו/ שמונה ועשרים במותו/ רך בשנים ואב בחכמה".

המשפחה, בעזרת חבריו, הקימה לזכרו קרן גמילות-חסדים בשם 'אש תמיד'.